העגילים חדשים אמא? הם מאד יפים והם עושים אותך יפה, תתחדשי אמא.
אמא, תראי, השכנים צבעו את שער הכניסה לבית שלהם בירוק אחר.
הוא היה ירוק בהיר ועכשיו הוא כהה יותר.
איך את לא שמה לב אמא?
יצא להם יפה לשכנים, זה מתאים לצבע של הפרחים שמטפסים להם על השער.
אני אגיד להם שזה יפה, אני אגיד להם שיתחדשו.
אמא, עשית צבע חדש בשיער , קצת, בהיר כזה, נכון?
זה עושה כאילו יש לך יותר אור בפנים ובעיניים, בעיקר בעיניים, אפילו שהצבע בכלל בשיער.
תתחדשי אמא, זה יפה .
אמא, מה זה הרעש הזה? מה, את לא שומעת ?
מן זמזום אחר….נראה לי משהו לא טוב במזגן, הוא עושה רעש אחר, איך את לא שומעת?
שמת בושם חדש אמא?
יש לו ריח טוב, של קלמנטינה ישר אחרי שמקלפים אותה, זה ריח מצחיק לבושם אמא, אבל הוא טוב והוא עושה לי נעים להריח אותך.
יש לך ריח טוב אמא, תתחדשי.
יאו אמא, המרק היום יצא לך מעוווווולה! מה שמת בו? משהו אחר? חדש? נכון? טיפ טיפונת חריף, אבל חריף טעים כזה.
שיתחדש לו המרק!
אמא, תמר היום קצת אחרת, היא טיפה יותר שותקת, לא שמת לב? אולי קרה לה משהו בבית ספר? לא שאכפת לי בכלל….אבל היא קצת אחרת היום, תמר, שותקת כזאת.
אמא, את חייבת לבוא לראות! מהר!
הסחלב במטבח שוב הוציא פרח חדש.
תראי, הקטן פה בצד, לבן עם טיפ טיפה צהוב.
הוא יפה, הסחלב.
תתחדש לך פרח חדש.
אמא, בטח יש לך פגישה חשובה היום.
אני יודע…הנעליים, הן חדשות.
שחורות כמו כל הנעליים שלך אבל חדשות, נכון?
חגיגיות.
תתחדשי אמא, יפות.
אמא, את שמחה היום אמא?
את שמחה?
______________________________________________________________________________________________________
ילד שלי אהוב,
אתה שם לב, אתה תמיד שם לב.
אתה היחיד בבית שרואה את העגילים החדשים שלי ואפילו את הגוונים החדשים שעשיתי בשיער,
גם אם הקפדתי לבקש מהספר שהם יהיו עדינים ומשתלבים עד כמה שאפשר.
אתה היחיד בבית שידע מיד לשים לב ששמתי תבלין חדש במרק, ששמתי ניחוח של בושם חדש, או שנעלתי נעליים חדשות , אפילו שהן שחורות וממש ממש דומות לכל שאר הנעליים שלי.
אתה היחיד בבית ששם לב.
אתה היחיד ששם לב וגם היחיד , כמעט תמיד, שמחמיא, מחמיא עם כל הלב.
כשאתה אומר לי "אמא את יפה", אני יודעת שזה הכי אמיתי והכי נכון והכי הכי אתה.
כשאתה אומר לי "אמא תתחדשי", אני מרגישה שכל כך מחדש ומרענן וחגיגי להתחדש למענך.
אתה רואה כל פרט.
אתה מריח, טועם, נוגע ומרגיש כל פרט.
אתה היחיד בבית שהציע לי לבדוק מה שלום תמר כי היא "שותקת והיא אחרת היום".
וזה היה מדהים, כי רק באותו הבוקר צרחת עליה מילים קשות ופוגעות ואמרת לה שהלוואי והיא בכלל לא היתה נולדת.
אבל אז בצהריים, היא חזרה הביתה שותקת ואחרת ואתה היחיד ששמת לזה לב.
ומזל…מזל ששמת לב ומזל שאמרת לי , כי אני , אמא שלה, לא ממש שמתי לב.
הייתי עסוקה בלהגיש, ולהוריד, ולשטוף, ולסדר.
בעיקר הייתי עסוקה בלתקתק משימות, אז לא ראיתי, לא שמעתי את השתיקה שלה, לא הרגשתי שהיא "אחרת" היום.
ובזכותך, בזכות שאתה ראית אותה, את תמר, את השתיקה שלה ואת ה"אחרת" שלה, אז בערב דיברתי איתה.
היא סיפרה שבאמת היה לה יום רע.
ולא…לא רק בגללך ובגלל מה שאמרת לה בבוקר.
לזה היא כבר רגילה.
הפעם זה לא ב גללך, הפעם זה בזכותך.
כי רק אתה שמת לב ובזכותך דיברתי איתה, כמו שאמא מדברת עם בת.
אתה היחיד שרואה את חילופי הצבע בשער של השכנים ואת הפריחה החדשה בעציץ שבמטבח,
אתה היחיד שבאמת מתפעל מכל אלו.
אתה היחיד ששמע שמשהו חורק לו ,ככה בקטנה במנוע של המזגן, אפילו שכולנו אמרנו לך שתפסיק לחפור ושאתה סתם מדמיין, ובאמת שבוע אחרי זה המזגן נדם. הלך המנוע.
אם רק היינו מקשיבים לך.
אם רק היינו שמים לב לשימת הלב שלך.
ילד אהוב שלי, אתה רואה כל פרט.
שומע, מריח, נוגע, מרגיש ומזהה כל פרט.
אתה שם לב להכל.
וההכל הזה…. הכל פרט ופרט, יש רגעים שזה מערבל אותך בבלגן של גירויים וחושים, בלגן שלא מאפשר ללכת בשקט ובמישרין מנקודה אחת לזו השנייה.
ישנם רגעים, הרבה רגעים שזה מערבל אותנו איתך בתסכול, בכעס, בייאוש ובעיקר בחוסר הבנה.
ישנם הרבה מאד רגעים שכאלו ומי כמוך יודע אותם.
ילד אהוב שלי, אתה רואה כל פרט.
שומע, מריח, נוגע, מרגיש ומזהה כל פרט.
וישנם רגעים שזה מאפשר לך לראות את העולם ואת יופיו בכל רגע נתון שוב ושוב ושוב.
אתה חי את התחדשותם המתמדת של כל תזוזות חלקיקי החיים.
שלך ושל הסובבים אותך.
העגילים, הבושם, הנעליים, הגוונים בשיער, השער של השכנים, התבלין במרק, הניצן בסחלב, השתיקה האחרת של תמר.
אתה מזהה, אתה חוגג את התחדשות החדש.
ישנם רגעים בהם אתה תזכורת ליופיו של הטבע ואתה פה כדי להזכיר לנו להביט על כל פרט ופרט.
אתה פה כדי להזכיר לנו מדי פעם לעצור לרגע ולהגיד: "איזה יופי, תתחדשו".
ילד אהוב שלי, אתה כולך פלא של התחדשות בכל רגע מחדש.
וכן….עכשיו אני שמחה.
מאד. יש לי אותך.
ילד ישן חדש שלי .
עכשיו אני שמחה.
יש לך אמא שמחה.
תתחדש.
לאלון מאד קשה להתעלם מגירויי רקע.
כל דבר תופס את עינו.
ולא רק בחוש הראייה, כי אם כמעט בכל החושים הקיימים.
לרב זה מציף, מעיק, תוקע ומשגע אותו, ואיתו זה גם משגע ותוקע אותנו, הסביבה הקרובה אליו.
אבל בדיוק לאותה המטבע יש צד נוסף.
אלון רואה הכל, כל פרט קטן, ובשל כך הוא גם יודע להיות קשוב וער כל כך לסביבתו.
לעיתים הוא היחיד שישים לב.
הוא גם יודע לחגוג כל פרט של התחדשות בסביבה.
ומה המשמעות של היכולת הזו? ולמה ליכולת הזו ערך חיובי וחיוני כל כך עבור אלון?
אולי….כי זה מאפשר לאלון מדי פעם לחוות את "הפרעת הקשב" שלו, לא רק כ"הפרעה" אלא גם כברכה.
אולי….כי זה מאפשר לאלון מדי פעם לחוות את "הפרעת הקשב" שלו לא רק ככזו שמביאה אותו שוב ושוב לרגעי כעס, תסכול ואכזבה אל מול הוריו, אלא גם ככזו המצליחה לשמח, לרגש ולייחד אותו לטובה מולם.
ואלון, ובעצם כל ה"אלונים" שלנו משתוקקים מדי פעם לחוות את השמחה שלנו ההורים , לא רק על שהצלחנו "לתקן" את המקולקל שבהם, אלא גם ובעיקר , על שהצלחנו לראות , לשמח ולהתפעל מהם על מי שהם כמו שהם .
על כל אלו ועוד מזמינה אותכם לקרוא בפוסט שיצא בקרוב: "אני כל פרט ופרט- זה טוב או רע"?
לעת עתה אתם מוזמנים לקרוא את שני הפוסטים הבסיסים ביותר בנושא הפרעת קשב:
1. "הפרעת קשב- למה התכוון המשורר"
2. "תפקודים ניהוליים- שיבושים במערכת ההפעלה".
1 מחשבה על “תתחדשי אמא”
מקסים, אוהבת מאוד מזדהה מאוד